כלות כותבות: הייתה לי חתונה עצובה :-(
הסיוט של כל כלה קרה לי, דווקא לי, הרחבה הייתה כמעט ריקה מאנשים! רק החבר'ה הקרובים רקדו ומצאתי את עצמי מסתובבת מצד לצד מחפשת משהו שירקוד איתי.
החתונה שלי הייתה בסדר, לא יותר, לא היה את ההיי המטורף הזה שכולן מדברות עליו וגם לא היה כזה שמח.
היו לנו סה"כ 500 מוזמנים (אחרי הורדה של 10%) מתוכם הגיעו רק 380!
החופה הייתה אמורה להתחיל בשמונה וחצי אבל בגלל שלא היו אנשים חיכינו עוד קצת... בסוף הבנו שזה המצב והתחלנו את החופה בתשע ורבע, אבל זה לא היה החלק הכי מבאס.
הסיוט של כל כלה קרה לי, דווקא לי, הרחבה הייתה כמעט ריקה מאנשים! רק החבר'ה הקרובים רקדו ומצאתי את עצמי מסתובבת מצד לצד מחפשת משהו שירקוד איתי. טוב, אולי זה לא היה נורא כמו שזה נשמע אבל זה גם לא היה טוב, רציתי רחבה צפופה שכולם רוקדים והחתן על הכתפיים ומרימים אותי על כיסא וכולם מסביבנו, קופצים, רוקדים, שותים, משתוללים... אבל לא, לא אצלי. אצלי כולם ישבו, רקדו עם הכוסות ביד ואף אחד לא הרים את החתן. אולי פחדו שמהגובה הוא יראה כמה ריק פה... היו יותר מידי רגעים כאלה שהסתכלתי ימינה ושמאלה לחפש קשר עין מנחם...
העיקר שלמחרת כולם באו ואמרו שהיה ממש כיף, פשוט מושלם, ואני אמרתי להם 'כן היה חבל על הזמן' והם חשבו שהם הצליחו לשמח אותי ושלא קרה כלום, מזל שהכול מאחורינו. כי חס וחלילה זה משהו שלא מדברים עליו, ומאחורי הגב אני בטוחה שהם אמרו – 'איזו מסכנה'.
אני מעריכה מאוד את מי שכן הגיע ורקד והשתדל לשמח, בשורה התחתונה התבאסתי.
והתבאסתי עוד יותר כשהיינו צריכים לשלם על 90 מנות שהלכו לפח כי התחייבנו על 470.
185 למנה כפול 90 = 16,650 שהלכו לפח!
אני לא מאחלת את זה לאף אחד, גם לא לאנשים השנואים עלי ביותר...
מיכל.
פינת "כלות כותבות" נועדה בשבילכן, בנות, שתוכלו להביע דעה, להגיב אחת לשניה ולשתף את כולם בדברים שמעסיקים אתכן בתכנון החתונה.
